שמי אלונה ,נולדתי ביפו בבית חולים דג'אני שנקרא גם צהלון. ב -03.03.1968.
נולדתי לאמי רחל ואבי אלברט. מאחר ונולדתי לפני הנישואים של הורי ,שם משפחתי הראשון היה קופרברג. בגיל 4 חודשים הורי החליטו להתחתן (אותי כמובן שלא לקחו לאירוע –פחדו שאני אגנוב את ההצגה ) ואז שונה שם משפחתי למרקוס ,שמו של אבי.
גדלתי בחולון עד כיתה ג –ולמדתי בביה"ס שזר בקרית שרת ,בכיתה ד עברנו לגור בראשון לציון ולמדתי בביה"ס חביב ,(שהוא בית הספר העברי הראשון בא"י ).בכיתה ה עברנו לבית ים ,שם סיימתי את לימודי בבן גוריון ואת לימודי בתיכון שז"ר .(בגלל שעברתי כל כך הרבה בתי ספר אני כמעט ולא זוכרת אף אחד מילדותי)
מכיתה ו הייתי בתנועת נוער-השומר הצעיר ,והייתי פעילה מאוד כמדריכה בשכבות הצעירות,כמדריכה בשכבות הבוגרות יותר ,ואחר כך בהמשך מדריכה של גרעיני הנח"ל של כישור ...עליו נדבר בהמשך...
בשכונה בה גדלתי ,בבנין לידנו גרו שני אחים .גבי בן גילי ודני אחיו הגדול .שני אלו ליוו אותי בכל ילדותי גבי כחבר שלי כל תקופת התיכון ודני כחבר טוב למשך הרבה מאוד שנים .
כילדה אני זוכרת שאהבתי לשחק כדורגל ,במיוחד סטנגה שהייתי משחקת שעות עם גבי ,עד שגדלנו ועברנו לדברים אחרים ...כמכור לכדורגל ראיתי איתו המון משחקים כולל מונדיאל –הוא היה אוהד ארגנטינה (כי ההורים שלו היו מארגנטינה)ואני אהדתי את ברזיל.
בגיל 18 בסיום הלימודים ,הלכתי לנח"ל .לגרעין תפ"ן שיועד לקיבוץ כישור (שנמצא במקום הכי יפה בארץ בחבל תפ"ן ,מעל כרמיאל) התחלתי את שרותי הצבאי בשלט ראשון בקיבוץ רמת השופט ,שם עברתי ברפת כמה חודשים (שילדי הכי זוכרים לי את הסיפור ששרון בן גרעין שלי מספר שהתכופפתי לתת לאחת הסוסות חציר והיא נשנשה לי את השיער בתור ארוחה ..). אחרי מספר חודשים עברתי לעבוד בדיר כבשים ,עבודה אותה אהבתי מאוד ,במיוחד לצאת לאחו עם הכבשים .
לאחר השלט ראשון התגייסנו לצבא ואחרי הטירונות עברנו להיאחזות נח"ל בדרום –נחושתן שצמודה לקיבוץ אליפז משהו כמו שעה מאילת .שם עבדתי כאחראית מטבח לתקופה קצרצרה ומיד אחר כך עברתי לעבוד ברפת של קיבוץ סמר עם בן גרעין שלי שרון.
לאחר היאחזות הגענו לקיבוץ כישור ,שם הייתי מספר שנים כנחלאית ואחר כך נשארתי כחלק מהקיבוץ .בכישור עבדתי בדיר עם חברתי יפה שהיא חברתי הטובה ביותר עד היום, מעל 22 שנה. אהבתי מאוד לעבוד בדיר עם הגדיים בעי
קר (כשהייתי תורנית לילה בגדייה ,בני הגרעין שלי שהיו תורנים בשמירת לילה היו תמיד נהנים להעיר אותי באמצע הלילה כדי שאני אבוא איתם לדיר –גם אם לא היה קורה כלום הם היו ממציאים –רק כדי להעיר אותי ולגרום לי לקום באמצע הלילה –כאלו הם בני גרעין ...)
במהלך התקופה בקיבוץ התחלתי להדריך עם עוד חברה מהקיבוץ גרעין נח"ל שיועד גם אלנו לקיבוץ ,לגרעין קראו חתחור –שם הכרתי את אלון ,בעלי. ועוד חברים מאוד טובים שלנו עד היום דושי ,גילי ...
לאחר מות חבר מאוד קרוב שלי בתאונת דרכים ,רפי , ומותו של סבי ,הרגשתי שאני חייבת לעזוב את הקיבוץ (משהו עליו אני מתחרטת עד היום ) והלכתי ללמוד מדעי החיים ברופין –שההתמחות הייתה רפת ודיר ,למדתי שנתיים ונהנתי מכל שנייה בלימודים . את כישור הייתי מבקרת בכל הזדמנות בגלל שהשארתי שם את יפה ואלי חברי הטובים ,וגם כי אהבתי מאוד את הקיבוץ.(הקיבוץ באיזשהו שלב התפרק לצערי הרב).
את אלון הכרתי בקיבוץ ובמהלך הלימודים שלי התחלנו לצאת ביחד .היינו חברים כשנתיים ושכרנו דירה באזור בה הספקנו לגור כחודש .
אלון נסע לצניחה באחת השבתות (בלעדי ,כי תמיד הייתי מצטרפת אליו) ונפצע מאוד קשה,את ההחלמה והשיקום ביליתי איתו ,ושנתיים יותר מאוחר התחתנו .חודשים לאחר מכן הייתי בהריון עם אפיק ופלג.(רק שתדעו שמגיל חמישה חודשים בבטן החלטתי שהימני זה אפיק והשמאלי פלג ,בלידה שיצא הראשון שאלתי מהר את הרופא מי יצא –הוא אמר השמאלי היה צריך לצאת ראשון אבל הימני עקף אותו ויצא קודם –אז אמרתי לו תכיר בבקשה זה אפיק ...
לאחר הלידה פוטרתי ממקום עבודתי עד אז בר מגן והייתי כשנה בבית (מיליתי מקום כמורה בבית ספר תלי בהוד השרון ).ואחר כך התחלתי לעבוד באינטרנט זהב שם עבדתי כ7 שנים ,וקודמתי עד לדרגת עוזרת סמנכ"ל שירות .
במהלך התקופה הזאת התגרשתי מאלון ואפיק ופלג נשארו לגור איתי ופוגשים את אביהם פעמים בשבוע.
אחר כך עברתי עוד 2 מקומות עבודה עד שהגעתי לעבוד בחברת קומסקו ,שם אני חלק מצוות המכירות ואחראית על האדמנסטרציה של כל נושא המכירות בקומסקו.
אני חולה על ספרים ,וקוראת המון בכל הזדמנות שיש לי ,בעיקר סופרים ישראליים אותם אני אוהבת יותר אבל קוראת גם המון מסביב.
אני מהמשוגעים שקמים כל בוקר בחמש וחצי ויוצאים לשעה של הליכה –מה שנותן לי אנרגיות לכל היום ....
אני חולת מדע בדיוני,משהו שירשתי מאמי (שהיינו ילדים לא הייתה טלוויזיה כמו היום היה רק ערוץ 1 וירדן –ובירדן היו מקרינים את מסע בין כוכבים ...משם האהבה הענקית למדע בדיוני)והדבקתי את הבנים שלי ,כך שסרטים בקולנוע אנחנו הראשונים שרצים לראות ,לא לדבר על טלוויזיה שאנחנו שלושתנו מכורים לה.
את בני התאומים אני אוהבת יותר מכל ,והחלטתי כי אני רוצה לעשות להם משהו מאוד מיוחד לבר –מצווה ,החלטתי כי אני לוקחת אותם לטיול כדורגל באנגליה –שנה וחצי של תכנון ...שלהם סיפרתי רק כחודש וקצת לפני.
הטיול באנגליה היה מדהים ,ומדהימים היו אפיק ופלג לאורכו של הטיול.
