נולדתי בישראל בבנימינה בשנת 1941 להורים רבקה ומרדכי נוימן.
הוריי הגיעו כחלוצים לבנות את הארץ. אבי הגיע מצ'כיה ב-1939 והלך להתגורר בקיבוץ כפר מכבי.
אמי הגיעה מפולין ב1933 לקיבוץ כפר מכבי שם עבדה כמורה ואחד התלמידים היה אבי וכל השאר היסטוריה.
בגיל 4 ביליתי בגן הילדים של גניה. בגיל 6 הלכתי לבית הספר ההינו מעט תלמידים בכיתה.
בנימינה דאז הייתה מושבה קטנה מאוד שכולם יכירו את כולם ולמדו בית ספר אחד בכיתתי למד אהוד מנור (ז"ל, משורר), שנתיים צעירים ממני למדו אהוד אולמרט (ראש ממשלתנו כיום) וזאב בוים (חבר כנסת).הייתי בת יחידה הרבה שנים, בגיל 10 נולדה אחותי מירה ביום שהיה שלג בכל הארץ.
אבי עבד בסולל בונה(חברת בנייה). בחצר ביתנו אמי גידלה עזים ותרנגולות וירקות ששימשו לאכילה.
בבנימינה למדתי עד כיתה ח' ותיכון לא היה בבנימינה ולכן עזבתי את הבית ועברתי לקיבוץ כפר רופין, בקיבוץ למדנו ועבדנו והיה הרבה חוויות עם חברים כי לאף אחד לא היה הורים. כשהייתי בת 15 למדתי עם צביקה שנהיה לבעלי. יתחתנו שהיתי בת 18. החתונה שתוכננה לתאריך 11.11.1959 , ההכנות היו מרובות ואז פרצה מגפת הפה והטלפיים (מחלה של בקר) הקיבוץ נכנס להסגר אורחים לא יכלו להגיע ולכן דחינו את החתונה בחודש.
כשהייתי בת 19 נולד בני הבכור אייל, חיינו בקיבוץ עד אפריל 1963 ואז עברנו לגור באשדוד שהייתי עיר צעירה בתחילת דרכה. העיר הייתה עם הרבה זוגות צעירים והיה נחמד לגור בה למשל בגלל שלא היה לנו רכב אז נהגנו לחגוג את החגים עם השכנים.
בשנת 1964 נולדה אורית וב-1969 עברנו לגור בחולון שנה מאחר מכן נולד אלון (אבא שלי).
והחיים התגלגלו ואני בעיקר טיפלתי בילדים. ב-1982 עברנו לראשון לציון ומאז ועד היום אנחנו גרים בה ואני שמחה שגם ילדי אייל ואורית ובני ביתם גרים לידינו. אני בכלל שמחה וגאה בילדי ובכל נכדי.
הוריי הגיעו כחלוצים לבנות את הארץ. אבי הגיע מצ'כיה ב-1939 והלך להתגורר בקיבוץ כפר מכבי.
אמי הגיעה מפולין ב1933 לקיבוץ כפר מכבי שם עבדה כמורה ואחד התלמידים היה אבי וכל השאר היסטוריה.
בגיל 4 ביליתי בגן הילדים של גניה. בגיל 6 הלכתי לבית הספר ההינו מעט תלמידים בכיתה.
בנימינה דאז הייתה מושבה קטנה מאוד שכולם יכירו את כולם ולמדו בית ספר אחד בכיתתי למד אהוד מנור (ז"ל, משורר), שנתיים צעירים ממני למדו אהוד אולמרט (ראש ממשלתנו כיום) וזאב בוים (חבר כנסת).הייתי בת יחידה הרבה שנים, בגיל 10 נולדה אחותי מירה ביום שהיה שלג בכל הארץ.
אבי עבד בסולל בונה(חברת בנייה). בחצר ביתנו אמי גידלה עזים ותרנגולות וירקות ששימשו לאכילה.
בבנימינה למדתי עד כיתה ח' ותיכון לא היה בבנימינה ולכן עזבתי את הבית ועברתי לקיבוץ כפר רופין, בקיבוץ למדנו ועבדנו והיה הרבה חוויות עם חברים כי לאף אחד לא היה הורים. כשהייתי בת 15 למדתי עם צביקה שנהיה לבעלי. יתחתנו שהיתי בת 18. החתונה שתוכננה לתאריך 11.11.1959 , ההכנות היו מרובות ואז פרצה מגפת הפה והטלפיים (מחלה של בקר) הקיבוץ נכנס להסגר אורחים לא יכלו להגיע ולכן דחינו את החתונה בחודש.
כשהייתי בת 19 נולד בני הבכור אייל, חיינו בקיבוץ עד אפריל 1963 ואז עברנו לגור באשדוד שהייתי עיר צעירה בתחילת דרכה. העיר הייתה עם הרבה זוגות צעירים והיה נחמד לגור בה למשל בגלל שלא היה לנו רכב אז נהגנו לחגוג את החגים עם השכנים.
בשנת 1964 נולדה אורית וב-1969 עברנו לגור בחולון שנה מאחר מכן נולד אלון (אבא שלי).
והחיים התגלגלו ואני בעיקר טיפלתי בילדים. ב-1982 עברנו לראשון לציון ומאז ועד היום אנחנו גרים בה ואני שמחה שגם ילדי אייל ואורית ובני ביתם גרים לידינו. אני בכלל שמחה וגאה בילדי ובכל נכדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה